• רועי שיפרון

תהליך קבלת החלטות בעת זיהוי חריגות בשפכי מפעל.

עודכן ב: ספט 3


במאמר זה נעזור לנהל תהליך קבלת החלטות נכון כאשר מתכננים טיפול בשפכים או כאשר מזוהות חריגות בשפכים של המפעל.


זיהוי המקור

השלב הראשון הוא להבין את מקור החריגה ואת המחיר שלה.

ראשית נבדוק האם ניתן להפחית או להימנע מכניסת המזהמים לשפכים מלכתחילה.


שקילת כדאיות

עכשיו, נשקול כדאיות הקמת מתקן טיפול.

לפעמים עלות הקמת מתקן יקרה יותר מתשלום על החריגות. לכן, לאחר שמזערנו את המזהמים בשפכים, נבדוק האם לשלם על החריגות יהיה כלכלי יותר מלהקים מתקן טיפול בשפכים.


מזהמים אסורים

בנוסף למזהמים חריגים ישנם מזהמים אסורים. במידה ומזהמים אלו קיימים בשפכים אין אפשרות בחירה וחובה להפרידם מהשפכים. הזרמת שפכים אסורים הינה עבירה פלילית שיכולה להביא לתביעות משפטיות, לצו סגירת עסק ובעל העסק נושא באחריות פלילית. לכן, במידה ואין אפשרות להימנע מהכנסת המזהמים האסורים לשפכים, יש לנסות להפרידם מזרם השפכים הכללי ולהקים מתקן טיפול בשפכים להפרדה והרחקה של המזהמים האסורים.


בדיקות מעבדה וניתוח

כדי לדעת מהם המזהמים הקיימים בשפכים מבוצעות בדיקות מעבדה. הבדיקות יכולות להיות פנימיות או כחלק מתוכנית הדיגום של תאגיד המים או הרשות.

מהנדס סביבה מטעם המפעל או ספק חיצוני יעבור על רשימת המזהמים שנבדקו ויבדוק איך ניתן לטפל בכל מזהם חורג.


בחינת טיפול

לאחר איתור מקור כל מזהם ישנן כמה אפשרויות:


  • מניעה במקור:

למשל, במפעל בתעשיית המתכת משתמשים בחומר ניקוי מסוג קלינר אלקאלי הנמצא בשימוש במקום אחד במפעל בפס יצור קטן. קלינר אלקאי מכיל בורון. בורון קשה מאוד להפריד משפכים והוא נחשב לחריגה כבר בערכים מאוד נמוכים. במצב כזה מומלץ לשקול החלפת חומר ניקוי לסבון שאינו מכיל בורון. ייתכן והסבון החדש יהיה יקר יותר אך ההבדל בעלות שולי ביחס לעלות ההפרדה או עלות החריגה. כך בצורה מאוד פשוטה יעילה וחסכונית נמנעים מחריגה.


  • הפרדה במקור:

השפכים עם המזהם וטיפול בעזרת מתקן נקודתי. כך במקום להקים מתקן גדול ומסובך ניתן להקים מתקן קטן ואלגנטי לטיפול נקודתי.


  • בקשת אישור לחריגה והקמת מתקן

אפשרות נוספת היא שהחריגה נובעת מתהליך עיקרי של המפעל. למשל, שומנים משטיפת סירי בישול במפעל מזון. רוב השפכים במפעל יגיעו משטיפת הסירים.

במצב כזה אין אפשרות להפריד את השפכים. לכן, ראשית, הרבה פעמים ישנה אפשרות מקובלת וחוקית לבדוק ולבקש מהרשויות לקבל אישור קבוע לחריגה באגרה מופחתת. ברוב הפעמים זו תהיה האפשרות הלילית ביותר.

אחר כך יש להשוות עלות התשלום על חריגה מול עלות הקמה ותפעול של מתקן טיפול בשפכים.



השוואה הזו כוללת את כמות השפכים, הרכב המזהמים, עלות חריגה, עלויות הקמת מתקן טיפול ועלויות תפעול.

נשמח לעזור לבצע את בחינת הכדאיות.


אנחנו נתקלים הרבה פעמים במפעלים שלא מייחסים מספיק חשיבות לעלות התפעול והתחזוקה של מתקנים.

מעבר לעלויות ההקמה יש גם בלאי, חשמל, כימיקלים, מפעילים פינויי בוצה ועוד כך שחשוב לשכלל את כל העלויות לפני שבוחרים פתרון לשפכים.

עדיין, לעיתים עלויות האגרות עבור החריגה יהיו גבוהות בסדר גודל ביחס לעלות הטיפול והקמת מתקן תהיה כלכלית ביותר.


לסיכום:

אלו השלבים הנכונים לביצוע כשמתכננים תהליך טיפול בשפכים או כשיש חריגות בשפכים:


שלב 1: מניעה במקור - הימנעות מכניסת מזהמים לשפכי המפעל מלכתחילה.

שלב 2: בקשת אישור קבוע לחריגה.

שלב 3: הפרדה במקור - הפרדת זרם מזהם וטיפול נקודתי.

שלב 4: כשאין ברירה כלכלית יותר, הקמת מתקן טיפול בכלל בשפכים.


הבהרה:

החוק בנושא איכות הסביבה נועד לעודד מפעלים להפחית זיהומים. כמעט תמיד ניתן להחמיר ולעשות יותר משדורש החוק.

אין מפעל המעוניין לזהם את הסביבה. מצד שני ברור לנו שהרבה פעמים כל עוד החוק נשמר יעדיפו מפעלים לא להחמיר מעבר לנדרש בחוק.


גרינפילד אקו א.ר.ש בע"מ

עמיקם שמאי 39 א'

04-6829999

©2019 כל הזכויות שמורות לגרינפילד אקו א.ר.ש בע"מ